המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר-שבע
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר-שבע - מידע כלליהבחירה האקדמית במנהיגות
יתקבלו מועמדים בעלי תואר ראשון ותעודת הוראה בכל תחומי ההוראה, המלמדים בגנים ובבתי-הספר (יסודי ועל-יסודי). תואר ראשון (תעודה + גיליון הציונים) תעודת הוראה (תעודה + גיליון הציונים) ממוצע ציונים בתואר ראשון לפחות 85 ניסיון של 3 שנות הוראה לפחות לאחר קבלת התואר האקדמי ותעודת הוראה עמידה בראיון קבלה עמידה במבחן קבלה באנגלית הזכאות לתואר שני M.Ed בתכנית בהוראה ולמידה תינתן לסטודנטים שישלימו את חובותיהם הלימודיים ויגישו פרוייקט סיום בציון טוב ומעלה. שנתיים
תכנית הלימודים עוסקת במשמעות הרחבה של ההוראה כדיסציפלינה ומציעה פרספקטיבה אינטלקטואלית-מעשית של הבנת המקצועיות בהוראה.
התכנית יוצאת מתוך ההנחה כי המורה מביא את עצמו למעשה החינוכי; פעולותיו החינוכיות אינן נפרדות מאישיותו, עמדותיו הבסיסיות, עברו החינוכי וניסיונות חייו. מורכבות ההוראה תידון בתכנית דרך היבטים הנוגעים לעיצוב ובנייה של הזהות המקצועית של המורה, ודרך היבטים הנוגעים בידע המקצועי ובמורכבות הסיטואציה הלימודית. בהתאם לזאת נבנית ההתמחות בתכנית סביב אשכולות למידה הנוגעים בזהות המקצועית ובידע המקצועי. האשכולות בנויים על פי התחומים הבאים: א. ידע על עצמי - מוקד של זהות מקצועית ובו קורסים העוסקים בהיבטים חברתיים-תרבותיים של המקצוע ובשאלות של התפתחות מקצועית. ב. ידע על לומדים - מוקד העוסק בדיאלוג ובתקשורת עם לומדים תוך דגש מיוחד על אוכלוסיות לומדים שונות. ג. ידע על הוראה - מוקד העוסק בהכרות ובברור משמעותן של סביבות למידה שונות בתהליכים של בניית הידע המקצועי. דרכי הלמידה של התכנית מחייבות חשיפה וברור של הנחות יסוד ותפישות עולם, ופרשנות והמשגה של דרכי פעולה והתנהגויות מקצועיות. למידה זו מתייחסת הן להקשרים הרחבים של החברה והתרבות והן להקשרים האישיים יותר של התחושות והרגשות. ברוח זו גם הגישה המתודולוגית הנלמדת בתכנית היא בעיקרה גישת המחקר האיכותנית-פרשנית, שמטרתה לאפשר דרכים להרחבת ההבנה של העולם המקצועי ושל פיתוח תיאוריות אישיות ולוקליות. בנוסף להכרת המתודולוגיה הכמותית ככלי ללמידה וחקר, נלמדות בתכנית גישות של חקר עצמי, כמו מחקר פעולה ומחקר נרטיבי, מחקר אתנוגרפי וחקר השיח. הבחירה בלימוד של גישות מחקר אלו נעשית לצורך קידום מורים הלומדים את עבודתם וחוקרים אותה. תהליכי הלמידה נעשים במסגרת של קהילה לומדת המרחיבה את ידיעותיה ומקיימת דיאלוג חוקר ובקורתי אל מול השדה מחד, והתיאוריה הכללית מאידך. למידה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האינדיבידואלי אל ההקשר הקהילתי, תוך דגש על תהליך של השתייכות לקבוצה/קהילה של לומדים העוסקת בהבנת תהליכים של חינוך והוראה. |
