בחינת ה-USMLE בודקת ידע תאורטי ויישומו על ידי מועמדים לעיסוק ברפואה בארה"ב. הבחינה בודקת את הידע הנצבר בשנתיים הראשונות הפרה-קליניות בבי"ס לרפואה אמריקאי, המקביל לידע הנצבר ב-4 השנים הראשונות בבי"ס ישראלי. רוב השאלות במבחן בודקות יישום קליני של הידע התיאורטי. לבחינה שלושה חלקים:

 Step 1  -הבחינה בודקת הבנה של מושגים ועקרונות בסיסיים ברפואה, ויישום מושגים אלו. הוא בוחן את הידע הנצבר בשנתיים הראשונות הפרה-קליניות בבי"ס לרפואה אמריקאי, המקביל לידע הנצבר ב-4 השנים הראשונות בבי"ס ישראלי. רוב השאלות במבחן בודקות יישום קליני של הידע התיאורטי

Step 2 – הבחינה בודקת את יישום הידע הרפואי, המיומנויות וההבנה של המדע הקליני, כפי שנדרש בטיפול בחולה. הוא בודק את הידע שנצבר בשנתיים הקליניות בבי"ס לרפואה אמריקאי. הוא מחולק ל-2 חלקים:

Step 2 CK (או Clinical Knowledge) – בוחן ידע קליני, ונערך על מחשב, בדומה לStep 1-.

Step 2 CS (או Clinical Skills) – בודק כישורים קליניים, הכוללים תקשורת, לקיחת אנמנזה, בדיקה פיזיקלית, אבחנה מבדלת ותכנית. המבחן מתבצע בעזרת שחקנים המדמים חולים, בדומה לסדנאות הנערכות במרכז מס"ר בתל השומר. המבחן נערך בארה"ב בלבד.

Step 3 – הבחינה בודקת יישום ידע רפואי ו managementשל החולה כפי שנדרש מרופא מוסמך. הוא נערך על מחשב, בארה"ב.

מבחן ה-USMLE Step 1 בודק את היכולת ליישם ידע מדעי בטיפול הרפואי. השאלות נכתבות ע"י מומחים בכל אחד מהתחומים. הנושאים הם: אנטומיה, מדעי ההתנהגות, ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, פתולוגיה, פיזיולוגיה, ונושאים נוספים, הכוללים: גנטיקה, תזונה והזדקנות.

כחצי מהמבחן מכיל שאלות על עקרונות בסיסיים בנושאים אלו, ושאר המבחן מכיל שאלות המתמקדות במערכות:

המערכת ההמטופויטית/לימפורטיקולרית, נוירולוגיה, עור/רקמות חיבור, שריר-שלד, נשימה, מערכת קרדיווסקולרית, גסטרואינטסטינלית, רנלית, רבייה, ואנדוקרינית. 

בשאלות רבות ישנם גרפים, טבלאות, ותמונות של פרפרטים פתולוגיים מאקרו ומיקרוסקופיים. 

את השלב הראשון ואת החלק התאורטי של השלב השני ניתן לבצע את בישראל, בעוד את שאר החלקים מבצעים המועמדים בארה"ב.

לציון בבחינה השלכות חשובות על מציאת בית חולים מוביל לעבודה או התמחות. "מבחן הUSMLE הוא האינדיקטור המרכזי של בתי החולים בארצות הברית בבואם למיין מועמדים לעבודה שמגיעים מחוץ לארה"ב. המבחן מקנה להם קנה מידה אחיד אם מבטל הבדלים הקיימים בין מדינה למדינה ומערכות החינוך השונות. מכיוון שאת הבחינה ניתן לעשות רק פעם אחת, ואין אפשרות לבצעה בשנית אזי ישנה חשיבות מכרעת להתכונן באופן רציני ולהוציא את הציון הגבוה ביותר שניתן.

מועמדים ישראלים מתקשים פעמים רבות בבחינה עקב הבדלים בין אופי הלימודים בישראל ובארה"ב. בנוסף לכך, מכיוון שהבחינה בודקת בעיקר ידע תאורטי מן השנים הפרה קליניות, נבחנים רבים, בעיקר כאלו שכבר עוסקים מספר שנים במקצוע הרפואה מגלים כי הם שכחו ידע רב אותו הם למדו במסגרת לימודי הרפואה באוניברסיטה.

הבחינה מצריכה למידה אינטנסיבית וממוקדת, משום שהיקף החומר הנו רב ויש צורך להכיר את ההיבטים הספציפיים של הבחינה ואת הנושאים הרלוונטים לבחינה על בוריים. 

הכתבה באדיבות בית הספר האמריקאי