לרוב הגברים הקידום בעבודה הינו משאת נפש, מקור לגאווה, אישוש לכוחם והצלחתם. להרבה מהנשים קידום בסולם הדרגות מורכב יותר ומעורר רגשות מנוגדים .
ראשית הקידום נתפס קודם כול כעוד עבודה עוד אחריות. גברים רבים מודעים למאמץ שנדרש בתקופת המעבר הראשונה והם מצפים להקלה לאחר מכן. נשים רבות לא מצליחות לראות את האור בקצה המנהרה. הן מתקשות יותר לשחרר מטלות גם שהזמן עובר. הן תסתובבנה פחות בפגישות בחוץ, תיקחנה פחות הפסקות ותעשנה יותר עבודה בעצמן.
נשים לא מרשות לעצמן לטעות להסתכן ולכן הן מעיזות פחות ונצמדות יותר לקיום.
קריירה זו חשיבה שממוקדת באינטרס האישי, ב"אני". קריירה זה מחשבה ותכנון מתמשכים. קריירה דורשת לימוד והתפתחות גיבוש קשרים וחשיבה על השלב הבא. נשים רבות אומרות : "למי יש זמן, אני צריכה לעבוד בעבודה האמיתית שלי", כאילו שאר הדברים הם רק אופציה, רק מותרות לשעות הפנאי. כדי ליצור שינוי ,על נשים להיות מודעות להפנמות האלה שמפעילות אותן מבלי דעת. ידיעת ההפנמות נותנת קצה של חוט ליצירת השינוי .
הפנמות אלה גורסות שיש משהו לא נכון, לא מוסרי בלחשוב על עצמי. קודם כל אני צריכה לחשוב על האחרים: הילדים, בן הזוג, המשפחה. תפיסה זו מועתקת לארגון.
נקודה למחשבה נוספת של הקריירה היא המיקוד בעתיד. בכל שלב יש מקום לחשוב על השלב הבא - הקיום הנשי קשור לרגש שהוא מטבעו קשור לכאן ועכשיו, להוויה, לחוויה קשה יותר באופן אינטואיטיבי להתחבר לעתיד.
קריירה קשורה בניכוס. נשים הרבה פעמים משקיעות בנתינה, בויתור, בתמיכה בניכוס של האחר. לא פלא שגם בתפקידים בכירים הן מוצאות את עצמן כעוזרות של מישהו.
אז מה עושים?
התחלה טובה היא להבין ששינוי זה לא דבר שמגיע בטבעיות, מעצמו, כי אם הוא היה טבעי לא היו מדברים על שינוי.
מומלץ להקדיש כל יום או לפחות מספר פעמים בשבוע זמן לניהול הקריירה ולחשיבה עליה.
זמן זה צריך להיות מוקדש לכמה דברים:
לחשיבה ולתכנון - אבל מעשי עם כתיבה שהופכת את הדברים לממשיים יותר. כתבי מעט יום יום ולאן תראי את חוט הקריירה נטווה מול עיניך.
נקודה נוספת היא זמן לקשרים. עליך לטפח קשרים לכל אורך הדרך, לתת ולקבל מידע, לעזור ולהיעזר, להתייעץ, לשמור יד על הדופק.
זמן להתפתחות - ניהול קריירה לא מאפשר לך לקפוא על שמרייך. את זקוקה לזמן ללמד לדעת מה חדש, לפתח מיומנויות שאין לך, אחרת את מתנוונת, אחרת את הופכת את עצמך ללא רלוונטית. הרבה נשים שקועות ביום יום, רצות בין בית לעבודה. האיטי את הקצב אם את מוכרחה אבל אל תפרשי, אחרי פרישה קשה יותר לחזור.
את אותו הדבר מומלץ לעשות לגבי משימות הבית. נשקיע זמן לתכנון, לראות מה היה חשוב ועכשיו כבר לא, איזה חלוקה שונה של המטלות אפשר לעשות. זמן לפתוח מיומנויות, לדוגמא מיומנויות של עריכת קניות דרך האינטרנט יכולה לעזור.
הכתבה באדיבות אורלי צדוק פסיכולוגית תעסוקתית מומחית