מעברים ושינויים בחיים כגון פיטורין לא צפויים, גורמים לנו להפתעה גדולה. ההשפעה אינה רק כלכלית ותעסוקתית, אלא גם פסיכולוגיות.
מגיל צעיר, המשימה ההתפתחותית הראשונה שלנו היא יצירת קשר קבוע ומשמעותי . בהיעדר התנהגות קבועה של אנשים שמקיפים אותנו בפרט, נוצרים חוסר ביטחון וחוסר אונים במצב שתנאי החיים סביבנו משתנים בצורה קיצונית, שהקלפים נטרפים ולא ברור לנו מה העתיד. תחושת היציבות נפגעת. הפגיעה בתחושת הקביעות יוצרת חרדה ופחד. שיוצרים שני דברים: התכנסות והגנה על מה שיש, לבריחה והתעלמות, או מאידך לתקיפה כדי לנצח את האיום.
על מנת להתמודד עם העניין ביעילות עלינו לגייס את התפיסה שהשינוי יכול להיות מקור מצוין להתחדשות וחידוד מטרותינו.
אם אנחנו בעסק עצמאי, כדאי לחשוב על הלקוחות שלנו, למה הם זקוקים בתקופה זו, לאיזו שירותים, מה יקרה עם יכולת התשלום שלהם, מה יגרום להם לשמור על נאמנות. האם עלינו לאור השינויים לחשוב על מוצרים ושירותים חדשים?
אם אנחנו שכירים כדאי שנשקיע מחשבה איך המצב יכול להשפיע על הארגון שלנו, מה הצרכים שלו, איך להפוך את עצמנו לחיוניים. זה הזמן להפעיל מחשבה יצירתית וליזום פתרונות.
זה הזמן ללמוד ולדעת מה קורה מסביב, להיעזר ולהתייעץ עם עמיתים וידידים, לעבור משבר ביחד, בדרך כלל זה קל יותר.
כדאי למרות הקושי להתכונן למצב של פיטורין, לחשוב איך אני יכול להיערך כלכלית ונפשית, מהן האלטרנטיבות התעסוקתיות שלי. האם יש מקצוע שעסקתי בו בעבר ואני יכול לחזור אליו? האם יש תחביב ממנו באופן זמני אני יכול להתפרנס?
תוכנית שכזאת לא יכולה למנוע את הקושי בפיטורין אם יתרחש אבל בהחלט יכולה לרכך אותו. כדאי לזכור שלבהות בחוסר אונים בכדור השלג המתגלגל לעברי בעוצמה הולכת וגוברת אינה התנהגות יעילה. כדאי לחשוב איך להסיט את עצמי ממסלול ההתנגשות, ואולי תוך כדי כך לגלות נתיבים ודרכים חדשים שאחרת לא הייתי מגיע אליהם.
הכתבה באדיבות אורלי צדוק פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מדריכה מוסמכת